המילון של ההיפ הופ | Hip Hop Dictionary

היפ-הופ

שם התנועה התרבותית הכוללת בתוכה את כל מאפייני ההיפ-הופ. התנועה נוצרה בניו-יורק בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 במסיבות הרחוב בשכונות האפרו-אמריקאיות והלטיניות. המושג היפ-הופ נהפך למזוהה גם עם ז'אנר המוזיקה שהוא חלק מהתנועה הזאת.

דיג'יי DJ

דיסק-ג'וקי, האדם עליו מוטלת האחריות של בחירת המוזיקה באירועים. לרוב עומד מאחורי שני פטיפונים עליהם ניגן והחליף בין תקליטים ודרך כך יוצר רצף שירים בלי לעצור את המוזיקה ויוצר חיבורים בין שירים דרך בחירה מראש. בראשית ההיפ-הופ היה נהוג לעשות ראפ על פני מוזיקה שבחר הדיג'יי.

אמסיינג

"המנחה", מי שהיה מחזיק במיקרופון והיה מדבר אל הקהל, מנחה את המסיבות ועם הזמן התחיל גם לבצע קטעי דיבור מהירים על פני המוזיקה שהתנגנה.

ראפ

קטע הדיבור-שירה בהיפ-הופ שהתפתח מהאמסיינג. מתבסס על קצב דיבור מהיר שמותאם גם למקצב המוזיקה שעל פניו הוא מושר, וגם מתבסס על חריזה (rhyming) ומקצב פנימי של מילות השיר אותו מבצע הראפר (flow – זרימת והגשת המילים). הבתים של הראפ נקראים גם "בארס" (Bars).

ביטבוקס

יצירת מקצב/חיקוי של פרקשן דרך קולות מהפה.

ברייקדנס

חלק מהותי מתרבות ההיפ-הופ מראשיתה, אומנות הריקוד בעולם ההיפ-הופ, כשהריקודים מתבססים על מקצבי היפ-הופ. לרוב רקדנים מרכיבים יחדיו קבוצות ומתחרים בקבוצות אחרות דרך תנועות ריקוד ייחודיות.

סימפול

לקיחת קטע קצר מתוך שיר מוכר ושימוש מחדש בו דרך כדי ליצור ביט לשיר. לרוב מפיקים היו מחפשים תקליטים ישנים ולא מוכרים של סול/פאנק/ג'אז, מוצאים קטע אינסטרומנטלי, מסמפלים אותו, משנים לו את המהירות או הפיץ' ויוצרים ממנו משהו חדש.

סמפלר

מכשיר אלקטרוני שמאפשר הקלטה של קטעים קצרים ויצירת סימפול מהם. לפני המעבר לעולם הדיגיטלי זה נעשה בעיקר על מכשירים כמו ה-MPC בו J-Dilla השתמש. היום לרוב משתמשים בתוכנה במחשב ובקבצים דיגיטליים או דרך הקלטת קטעים מהפטיפון והעברתם למחשב.

ברייק

אותו הקטע האינסטרומנטלי, לרוב קטע פרקשן, שמסמפלים. הברייק – "הפסקה" – הוא הקטע בשיר בו יש הפסקה בשירה עבור קטע מעבר, אותו קל יותר לסמפל ולהשתמש בו עבור ביט חדש.

ביט

מגדיר גם את חלק הפרקשן/תופים ושיר וגם את קטע ההפקה עליו הראפר מבצע את הראפ שלו. הביט הוא תחת האחריות ופרי יצירתו של המפיק של השיר, לרוב מתבסס על סימפול.

סקרץ'

פעולה אותה מבצע הדיג'יי עם הפטיפון, בה הוא מזיז במהירות את התקליט קדימה ואחורה מתחת למחט ובכך יוצר צליל שנשמע כמו "שריטה". מפיקי היפ-הופ לעתים מכניסים סוגי סקרצ'ים שונים לתוך השירים שלהם, ואף יש תחרויות בין דיג'יים לביצועי סקרצ'ינג הכי טובים.

808

הרולאנד TR 808, מכונת תופים פופולרית בשימוש שלה בעולם ההיפ-הופ. התפרסמה בעיקר בתחילת ההיפ-הופ בשנות ה-80 ומזוהה עם סאונד ההיפ-הופ של השנים האלו. אלבומו של קנייה, 808s & Heartbreak נקרא על שם המכונה הזאת והשתמש בה רבות בהפקת האלבום.

מיקסטייפ

רליס היפ-הופ שהוא אינו אלבום סטודיו או EP. מה שמוגדר כמיקסטייפ הוא לרוב אסופת שירים שונים שנאספו ביחד לכדי רליס אבל לא נכתבו כיצירה אחידה כמו באלבום. מיקסטייפים הם לרוב ההוצאה הראשונה של אומני היפ-הופ ככרטיס הביקור שלהם אותו הם שולחים למפיקים וללייבלים שונים כדי לעורר עניין.

דיס

מהמילה disrespect – חוסר כבוד. קטע דיס הוא כאשר ראפר אחד בוחר להעליב או לפגוע בראפר אחד במופגן דרך מילות שיר.

פריסטייל

אלתור קטע ראפ, כאשר הראפר מופיע בלי לכתוב מילים מראש אלא לאלתר על המקום מילים וחרוזים.

הארדקור

זרם בתוך ההיפ-הופ שנוצר בחוץ המזרחי לפני שפרץ לשאר רחבי אמריקה. מתאפיין בביטים כבדים ובראפ כבד, אגרסיבי שרוצה ליצור עימות, בין עם הצופים או הממסד.

גנגסטה/מאפיוסו

התפתחות של זרם ההארדקור, זרם הגנגסטה/מאפיוסו מתאפיינים במילים על עולם הפשע, על חיי הגנגסטרים, הכסף והנשים שבתוכו. מוכר בעיקר בזכות התת-ז'אנר G-funk אותו פרסמו דר דרה וסנופ דוג, בו הם שילבו את מאפייני הגנגסטה על ביטים וסימפולים פאנקיים.

בום-באפ

סגנון הפקה שהתחיל בעיקר בסוף שנות ה-80 והתפרסם בשנות ה-90 עם הרכבי החוף המזרחי כמו אה-טרייב, גנג סטאר ומוב דפ. המילה בום-באפ היא אונומטופיה לקצב התופים בהפקות האלו – של הקיק-דראם (הבאס והבום בשם) ואחריו הסנר (הבאפ).

ג'אז ראפ

זרם בהיפ-הופ בו הבסיס המקצבי וגם הסימפולים מתבססים על מקצבי וקטעי ג'אז. התפרסם בעיקר הודות להרכבים כמו אה-טרייב קולד קווסט שסימפלו קטעי ג'אז מרובים באלבומיהם, וניתן לראות ייצוג עכשווי שלו באלבום כמו To Pimp a Butterfly של קנדריק, כמו בשיר For Free.

אימו-ראפ

סגנון וזרם בראפ העכשווי, התחיל באמצע העשור האחרון. בדומה לז'אנר המוזיקה אימו (Emo) שאפיין את תחילת שנות האלפיים, המילים של השירים האלו מתמקדות בעיקר בבדידות, עצבות ודיכאון. שירים עם הפקה פחות אגרסיבית ונוכחת ויותר שקטה, כדי לאפשר את המרכז למילים ולתחושות החשופות של הראפר. מבין האומנים הבולטים ניתן לראות את XXXTentacion, Kid Laroi & Juice Wrld.

תגובות(0)
+ הוספת תגובה